logo

#יהדות ישראלית: בחנו את עצמכם

וידאו, קטעי קריאה והרבה קטניות!
מכת קורונה: כמה ישראלים יחגגו סדר בזום?
02.04.2020
ליל הסדר הוא אחד הטקסים הנפוצים ביותר בעולם היהודי כולו ובקרב יהודים ישראלים בפרט. השנה יחגגו אותו מרביתם בקבוצות מצומצמות יחסית, בקרב המשפחה הגרעינית, ואולי אפילו בבדידות. כמובן, קשה להעריך מראש כיצד בדיוק תשנה העובדה הזאת את מהלך הטקס, אך כמה נתונים שנאספו במסגרת פרוייקט #יהדותישראלית, של המכון למדיניות העם היהודי, עשויים ללמד על משמעויות אפשריות של ההכרח לצמצם את הפורום.

רוב מוחלט של היהודים בישראל (97%) משתתפים באופן קבוע בליל הסדר. זה כמובן נתון גבוה מאוד, ובכל זאת אפשר למצוא הבדלים בין אוכלוסיות. באופן טבעי, רמת הדתיות באה לידי ביטוי בשיעור המקפידים לערוך ליל סדר. אם כי, גם בקרב חילונים לחלוטין מדובר על יותר מתשעים אחוזים. יותר מזה, לרמת הדתיות ולגורמים נוספים יש השפעה גם על המוטיבציה המניעה ישראלים לקיים את ליל הסדר. לדוגמה, כשישית מכלל החילונים לחלוטין מקיימים ליל סדר משום ש״כך נוהגת סביבתם״. מה יעשו כאשר מנהג הסביבה ישתנה – וזה בלי ספק קורה השנה? חלקם אולי ינהגו בסביבתם ויקיימו סדר מצומצם. אחרים אולי יחליטו שבהעדרה של ההתקבצות המסורתית למשפחות מורחבות, אין טעם בקיום הסדר.

גורם נוסף שיש לו השפעה על קיום הסדר ומנהגיו הוא הגיל והמצב המשפחתי. הורים לילדים נוטים להשתתף בליל סדר יותר ממי שאין להם ילדים. זה נכון כמובן כאשר בוחנים את כלל האוכלוסייה, בין השאר משום שלמשפחות דתיות יש יותר ילדים לאורך יותר שנים. אבל זה נכון גם כאשר בוחנים נתונים הנוגעים לחילונים בלבד (כמחצית האוכלוסיה היהודית). זוגות חילונים עם ילדים משתתפים בליל סדר יותר מזוגות חילונים ללא ילדים.

ליל הסדר הוא טקס שעוצב במתכונת חינוכית, ובהרבה מובנים מיועד לילדים. הם שואלים קושיות, ומקבלים תשובות. כאשר הם מאבדים את הריכוז, המבוגרים משתמשים בעזרים טכניים – מצה, מרור – או בהפעלות – כריכה, טפטוף יין, פתיחת דלת לאליהו הנביא – כדי למשוך את תשומת הלב. הפעלה פופולרית בקרב הילדים היא של אפיקומן. יש מי שמחביא, יש מי שמוצא ומבקש תמורה. ברוב הבתים בישראל (76%) מחביאים את האפיקומן. אבל באופן טבעי, כאשר יש ילדים בבית הנטייה לקיים את טקס האפיקומן (איפה הוא? ומה תיתן בתמורה?) עולה. בבדיקה לפי גילאים ניכר שאת מנהג האפיקומן מקיימים יותר מי שיש להם ילדים בבית. בני ה-35 עד 44 (77%) ובני ה-45 עד 54 (81%). בגילאים המוקדמים והמאוחרים מאלה השיעור נמוך יותר.

פסח בעידן הקורונה משמעו פסח בלי ילדים להרבה מאוד בני אדם. כמובן, חלקם ימצאו פתרונות יצירתיים לקושי – כמו פסח עם מסך זום על השולחן. זה פתרון רלוונטי למי שאיננו מקפיד על פסח הלכתי (כשליש מהיהודים בישראל הם שומרי הלכה במובן המקובל). והשנה, מספר פוסקים הפכו אותו לרלוונטי גם לשומרי הלכה, בפסק חשוב המתיר שימוש בתקשורת וידאו כדי לאפשר לרחוקים לקיים ליל סדר משותף.

כפי שנתוני המחקר מלמדים בהקשרים אחרים, לפסיקה המקלה (בדרך כלל של פוסקים ספרדים) יכולה להיות השפעה נרחבת על ״מנהג ישראל״ הכללי, כולל הרבה אשכנזים (לעניין זה ראו: מנהג איסור קטניות בפסח בדרך להיעלם, שמואל רוזנר, קמיל פוקס, 2019). כך שאפשר לשער שמספר לא מבוטל של משפחות חילוניות ומסורתיות, וגם דתיות, אם כי בשיעור נמוך יותר, יאמצו את הפסק הזה. כמה בדיוק? אפשר לנסות להעריך. נאמר שעשרים אחוזים לא יעלו על דעתם להשאיר וידאו פתוח מסיבות הלכתיות. נאמר שיהיו גם עשרה אחוזים שלא חוגגים (זה יותר מהרגיל), או לא זקוקים לווידאו (כי כל המשפחה איתם, עוד עשרה אחוזים), או לא יודעים איך או אין להם או לא מרגישים נוח להפעיל מכשירים (עוד עשרה אחוזים). נשארנו עם חמישים אחוזים. נדייק: לפחות חמישים אחוזים, שיפעילו זום, או תוכנת וידאו אחרת, בליל הסדר, למשך זמן קצר או ארוך.

כך או כך, רוב הישראלים יחגגו בחוג מצומצם במיוחד, וחלקם עשויים לנצל הזדמנות לסדר יצירתי יותר מהמקובל. פורום גדול בדרך כלל כופה מידה של אחידות סגנונית שאיננה חורגת מהרגישויות של כלל המשתתפים. פורום קטן יכול לאפשר ניסיונות חדשים.

דוגמה: כחמישית מהיהודים בישראל נוהגים להוסיף בקריאת ההגדה גם ״קטעי קריאה או טקסים מודרניים״. הקבוצה הפעילה ביותר בזירה הזו היא של ״דתיים ליברלים״ (כשליש), אבל גם ״דתיים״ ו״חילונים לחלוטין״ מרבים יחסית בתוספות לליל הסדר המסורתי. אפשר לשער, שיש מי שהיו רוצים להוסיף ולשנות אך אינם עושים זאת, בגלל שההורה, הסבים, הדודים לא מסכימים. בליל סדר מצומצם, כאשר כל אחד יכול לאלתר כנפשו, ייתכן שהיצירתיות תגבר. גם הנסיבות מזמינות אלתורים. מכת קורונה כבר אמרנו?





בראש פרויקט יהדות ישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) עומדים שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון, ופרופ׳ קמיל פוקס (אונ׳ תל אביב), האחראי לסקרים ולניתוח הסטטיסטי. עמית המכון נוח סלפקוב מסייע בניתוח הנתונים, המבוססים על סקר של 3000 יהודים ישראלים שנערך בשני סבבים, האחד של 2000 יהודים ישראלים והשני של 1000 נוספים, המייצגים את האוכלוסייה היהודית בישראל. הטעות המקרית עבור התוצאות המבוססות על 3000 נשאלים היא כ-1.8% והיא גדולה בהתאמה עבור תוצאות המתקבלות מתשובותיהם של פחות נשאלים.