כל יום מתאים לחגוג אהבה, אבל כשמדובר בחגי האהבה המוכרים, הממוסדים, חג האהבה העברי, ט״ו באב, דומיננטי בישראל יותר מחג האהבה הלועזי, ולנטיינס. את הנתונים הללו מפרסם המכון למדיניות העם היהודי במסגרת פרויקט המחקר #יהדותישראלית, והם מתבססים על סקר נרחב של היהודים בישראל. ספר חדש המבוסס על פרויקט זה: #יהדותישראלית, דיוקן של מהפכה תרבותית, יצא לאור לפני כמה שבועות בהוצאת הספרים דביר.
אפשר להציג את המסקנה הזאת קודם כל על דרך השלילה. כמעט כל היהודים בישראל יודעים מהו ט״ו באב (או לפחות אומרים שהם יודעים). אחד מכל עשרה יהודים בישראל אינו יודע מהו ״ולנטיינס״ (״מה זה?״). אבל, גם על דרך החיוב ניתן לראות שיותר יהודים עושים ״משהו רומנטי״ בט״ו באב, ויותר קונים מתנה או פרחים לבן או בת הזוג.
מי לא יודע מה זה ולנטיינס דיי, שחל השבוע? אין בעיה לזהות את הקבוצות המנותקות ממנו. ככל שהיהודי ממוקם גבוה יותר בסולם הדתיות, כך עולה הסבירות שלא ידע מהו ולנטיינס דיי. כמעט כל חילוני בישראל יודע מהו היום הזה, אבל מחצית מהחרדים, וכרבע מהדתיים התורניים, לא יודעים.
אבל בכל קבוצות היהודים לט״ו באב יש עדיפות על פני ולנטיינס. כלומר, גם חילונים וגם חרדים מציינים את יום האהבה העברי יותר מאשר את יום האהבה הלועזי, וכמובן, הפערים עדיין משתנים לפי קבוצה. ככל שהקבוצה ממוקמת גבוה יותר בסולם הדתיות, כך גדל הפער בין מספר מצייני ולנטיינס, לבין מספר מצייני ט״ו באב. אפשר לזהות זאת על נקלה כאשר מחברים את שלל אפשרויות ציון היום לגרף אחד. כלומר, מצרפים גם בילוי רומנטי, וגם רכישת מתנה או פרחים. הנה, כך נראים הנתונים לשלוש הקבוצות שנטייתן לחגוג גם את ולנטיינס היא החזקה ביותר: כפי שקל לראות, בכל הקבוצות הללו יש מי שפשוט חוגגים פעמיים.
בראש פרויקט יהדותישראלית של המכוןלמדיניותהעםהיהודי (JPPI) עומדים שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון, ופרופ׳ קמיל פוקס (אונ׳ תל אביב), האחראי לסקרים ולניתוח הסטטיסטי. עמית המכון נוח סלפקוב מסייע בניתוח הנתונים, המבוססים על סקר של 3000 יהודים ישראלים שנערך בשני סבבים, האחד של 2000 יהודים ישראלים והשני של 1000 נוספים, המייצגים את האוכלוסייה היהודית בישראל. הטעות המקרית עבור התוצאות המבוססות על 3000 נשאלים היא כ-1.8% והיא גדולה בהתאמה עבור תוצאות המתקבלות מתשובותיהם של פחות נשאלים.