להלן, הסבר קצר על הסקר, ועל המודל המוצג בספר ובאתר (מפת היהדות הישראלית). בסקר שנערך במסגרת המחקר #יהדותישראלית השתתפו יותר מ-3,000 מרואיינים שהשיבו על יותר מ-300 שאלות. על רוב השאלות המרואיינים התבקשו להשיב בתשובות דיכוטומיות, כן או לא. האם אני מסכים או לא מסכים עם האמירה המוצגת בשאלה. ככלל, שאלות הסקר נעו סביב צירים עיקריים של החיים היהודיים: מסורתיות ולאומיות.

בעבודת המחקר בדקנו בין השאר האם ניתן להגדיר מדדים מצרפיים שיעריכו את מיקומו של הנשאל במרחב הדו-ממדי של מסורתיות ולאומיות. יתר על כן, בהינתן מיקומם של כלל הנשאלים, האם ניתן למפות את ההתפלגות הדו-ממדית של כלל האוכלוסייה בישראל? או לפחות לאמוד את ההתפלגות הזאת?

בתרשים הפותח של הספר #יהדותישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית זה בדיוק מה שעשינו. בתרשים שני צירים. ציר מזרח-מערב המבטא לאומיות, וציר צפון-דרום המבטא מסורתיות. אלה גם הצירים המופיעים כאן באתר (לאחר שמשיבים על שאלות הסקר, רואים את מפת הצירים). אם נגדיר את נקודת המפגש של שני הצירים כמייצגת את הערך אפס, הערכים שמאלה מהציר האנכי הם קטנים מאפס, וימינה מהציר הם ערכים חיוביים. בהתאמה, הערכים שמעל לציר האופקי הם חיוביים ומתחת לציר שליליים (לא במובן אידיאולוגי, במובן מתמטי).

בנספחים לספר ישנו הסבר מפורט כיצד עוצבה המפה. בקצרה: מכלל שאלות הסקר נבחרו שתי קבוצות של שאלות: "הקבוצה המסורתית", שבה כל אחת מהשאלות מתייחסת למנהגים של מסורת, ו"הקבוצה הלאומית", שבה כל אחת מהשאלות מתייחסת לתחושות הלאומיות של הנשאלים. תשובות שמגדירות יותר מסורתיות ולאומיות קיבלו את הציון 1+, ואלה שמגדירות פחות מסורתיות ולאומיות קיבלו את הציון 1-. באופן די שרירותי, נתנו משקל זהה לכל שאלה ולכל תשובה בתחשיב (כדי לא להיכנס לדיונים בנוסח מה ״שווה״ יותר - לעשות קידוש או להניף דגל ישראל). ואז, בפשטות, "מדד המסורתיות" הוגדר כסכום הציונים בקבוצה המסורתית, ו"מדד הלאומיות" הוגדר כסכום הציונים בקבוצה הלאומית.

באתר, אנחנו מאפשרים לכל גולש להשיב על 32 השאלות שנבחרו להרכבת המפה. המשיבים יוכלו לזהות היכן הם ממוקמים על המפה ביחס ליהודים-ישראלים אחרים (בגירסה מוקדמת של האתר הוצע שאלון במתכונת מכווצת. השאלון המוצע כעת הוא השאלון בנוסח המקורי, והשאלות הן באותו נוסח שהוצע בסקר המחקרי שנערך כבסיס לספר).

לשאלון הסקר